חברויות הן עניין משונה. אנחנו בוחרים בן אדם שפגשנו ומחליטים ״דווקא מוצא חן בעיני בן-האנוש הספציפי הזה!״ – ואז, פשוט, עושים כל מיני דברים ביחד  :-D

(ליחצו "Play" ויתווסף לכם פסקול לפוסט!)

הסיפור שלי ושל סיוון לא שונה מהמתואר למעלה. הכרנו לפני כמעט עשור, אך נעשינו חברות טובות כמה שנים מאוחר יותר (באופן אבסורדי), לאחר ששתינו יצאנו עם אותו הבחור. מאז, כמובן, לשתינו היו בחורים אחרים – משמעותיים יותר ומשמעותיים פחות, ויחד בילינו, צחקנו, בכינו, חפרנו, אכלנו ושתינו. גם היום, כשאנו נפגשות, סדר היום נשאר (פחות או יותר) אותו הדבר ועיקרו חפירות (מצד שתינו), נשנושים צמחוניים טעימים ואלגנטיים (עליהם אמונה סיוון), דרינקס (הצד שלי בעסקה) ומטר שאלות שמגיע מכיווני, לגבי מקורו של (כמעט) כל פריט בדירה המהממת שלה (״מאיפה הפמוט הזה? איפה קנית את הכוסות? וואו – איזה הורסות הגולגולות!״ וכו׳ וכו׳) – אותה עיצבה לגמרי לבד – בעוד ברקע מתנגנים תקליטים מהאוסף המשובח שלה.

לביקור האחרון שלי הגעתי חמושה לא רק בבקבוק סוביניון בלאן צונן ומעולה של גמלא (כי שתינו מעדיפות יין לבן וקליל), אלא גם בצלם המהמם שלי – שתיעד נאמנה הן את האווירה הפריזאית הבוהמיינית השולטת בדירה, הן את האירוח המושלם של סיוון והן את החפירות ;-)

I'll let the pictures do the rest of the talking..

שיהיה סופ״ש מעולה ואל תשכחו לבלות כאילו 2008 (או מתישהו באזור הזה, כי אני לא זוכרת מתי בדיוק צולמה התמונה)!  ;-)

♥♥♥