אני מרגישה שהפוסט הזה צריך להתחיל ב"קוראים לי יעל, ואני מכורה לפילאטיס", אז הנה – עשיתי את זה 

קשה לומר שתמיד הייתי ספורטיבית. עוד ביסודי הייתי שונאת שיעורי התעמלות, ובתיכון, כששלחו אותנו לסיבובי ריצה הייתי חומקת ונעלמת כ100 מטר אחרי הזינוק. אז מתי התחילה ההתמכרות הזאת? לפני כ-5 שנים, היה לי חבר שהיה מתחיל כל בוקר בריצת בוקר בים. נשמע נחמד ומרענן? לא לי, בזמנו. אבל זה שהרעיון לא קסם לי לא הפריע לו לזרוק אותי מהמיטה כל בוקר ולנעול לי נעלי ספורט, משל הייתי בת 5. אחרי שנכנעתי – ראיתי שספורט זו אכן דרך לא רעה להתחיל את היום 

מפה לשם, כשעברתי לניו יורק, התחלתי לפקוד בקביעות את שיעורי הפילאטיס במכון הכושר המהמם שלי ( אין אין אין על אקווינוקס!!!!) וכשחזרתי לארץ, לפני שהואלתי להתחייב לסטודיו מסוים או לחדר כושר ספציפי, בניתי לעצמי אימוני מזרן בסלון, 4-5 פעמים בשבוע בשילוב משקולות/חישוק פילאטיס/רצועות. שאבתי השראה מכל מיני סרטוני אימון והרכבתי שיעורים באורכים שונים, בין 15 דקות לשעה, לאחריהם הייתי מדלגת ישר למקלחת ולעבודה.

אחת המאמנות ממנה הכי התרשמתי, היתה מארי וינדזור (אל תתנו למראה הדינוזאורי שלה לבלבל אתכם – האישה הזאת מעבירה אימונים ק-ו-ר-ע-י-ם!!!), והתרגיל שאחלוק אתכם הפעם שאול מאימון שלה. כל שצריך הוא מזרון, בגדים נוחים ומעט מוטיבציה 

קבלו את האסטרונאוט:

1. מתחילים בשכיבה על הגב, רגליים כפופות ברוחב אגן, ידיים ישרות ושלוחות ב90 מעלות מעלה.

2. עולים ברול אפ עד שניתן לתפוס את הרגליים בכפל הברך. נוטים אחורה עד שהידיים ישרות, ומכניסים מעט את הסנטר.

3. עוזבים את הברכיים ומחזיקים ידיים ישרות קדימה לספירה של 8.

4. עושים טוויסט לשמאל וסופרים עד 8, ואז חוזרים למרכז וסופרים עד שמונה.

5. טוויסט לימין וספירה עד 8 ואז חזרה למרכז לספירה האחרונה – עד 8 כמובן 

 

צפו במארי מתזזת את הבנות שלה בלינק הבא, ודלגו לדקה ה4:14 בשביל לראות אותן מבצעות את האסטרונאוט.

♥ ♥ ♥