באופן כללי – אני אוהבת מעברים חדים (כנראה כי אני לא מסוג האנשים שבורחים מהמציאות), ולכן לא נדיר לראות אותי, לדוגמא, חוזרת מחו״ל ועומדת בתור לדואר 10 דק אחרי שהשארתי את המזוודה (ואת שרידי חוויית החופשה) בבית או קונה עוף בסופר מיד אחרי שברחתי מ״השקת צהריים נוצצת״ ;-)
כשתקראו שורות אלה, אהיה בדרכי לחופשה מפנקת (כי מה שווה חופשה, אם איננה מפנקת?) בת שבוע וחצי, אבל כרגע – במקום להיות בעננים ולהכנס למוד חופשה – אני בלחץ אטומי ורמות העצבים שלי גבוהות במיוחד, מבלי שתהיה לכך הצדקה מספקת. אישה נפלאה שאלה אותי מוקדם יותר – ״יש משהו בעולם הזה שיכול לעצבן בנאדם שממריא מחר בבוקר?״ והתשובה היא, ככל הנראה, כן :-)
כמו שאני מכירה את עצמי – המתח יתפוגג ברגע שנעלה על המטוס, וכשננחת ביעד – כבר אהיה עם חיוך מאוזן לאוזן (מעברים חדים זה השחור החדש – נשבעת לכם!), אבל אני לא שם. עדיין.
מפסיקה לקטר והולכת לארוז! נתראה כאן, אחרי החופשה. ובינתיים – אתם יותר ממוזמנים להתעדכן במעלליי דרך האינסטה שלי, כי אם יש משהו שאני טובה בו – זה נופש ;-)
שני
אני כבר מתגעגעת.
ספי
מהממת!