אם יש משהו אחד (ויש הרבה יותר) שלמדתי מאמא שלי, זה שלאנשים תמיד יהיה מה לומר – אז מוטב מראש לא לייחס לזה חשיבות  ;-)

(מוזמנים ללחוץ על כפתור "play" להוספת פסקול לפוסט)

,Throw all consequence aside"
"The chill aspire, people set alight

♥♥♥

בשנים האחרונות, חלו תהפוכות רבות בחיי.
המעבר היזום לניו יורק, המעבר המפתיע ללוס אנג׳לס, ההתמודדות עם מחלתה הקשה של אמי והחזרה הלא מתוכננת לארץ (כהמשך ישיר לביקור בן חודש, ביוני 2012) – משהבנתי שכל רגע שאני לא נמצאת כאן, הוא רגע שאני מפסידה עם אמא שלי. חלפו שנתיים וחצי מאז נפטרה, וכחלק מההתמודדות עם המציאות החדשה – מציאות בה אמא לא כאן לשמוע את הקיטורים שלי, להתעדכן בפרשיות החמות בחיי ולהגיב ב״שימי זין ותעשי מה שעושה לך טוב״ –  מצאתי את עצמי בונה מחדש – בעצם – את עצמי.

יעל החדשה פחות חושבת ״מה יחשבו עלי?״ ויותר מתעסקת ב״מה יסב לי אושר״.
יעל החדשה יודעת שחלק מלהיות חזקה, זה גם לאפשר לעצמך להישען ולקבל תמיכה.
יעל החדשה תחלוק בשמחה מהאור שלה, אבל רק עם האנשים הנכונים.

כך, אני מוצאת את עצמי קמה (ברוב הבקרים) עם חיוך. ואם פחות בא לי לחייך? אז זה גם בסדר – היקום יתמודד. כמה כוסות קפה, חיבוק ונשיקה מההוא שקם איתי כל בוקר, אאוטפיט שהוא גם נוח וגם גורם לי להרגיש טוב עם עצמי – והעניינים מתאזנים. זוג הצמידים החדשים (מעשה ידיה של ענבר שפירא – מעצבת תכשיטים מקסימה לא פחות ממה שהיא מוכשרת) המקשטים לאחרונה את הזרוע שלי בכל הזדמנות אפשרית, עושים לי נעים גם בעיניים וגם בלב, כי למרות שבכל הקשור לסטייל היינו שונות לחלוטין – אני לגמרי יכולה לדמיין את אמא שלי מורידה לי את הצמידים מהזרוע ושמה על עצמה, תוך שהיא מצהירה "Finally – jewelry I might wear!"  ;-)

♥♥♥
צמידים: Inbar Shapira | כובע: Urban Outfitters
טי-שרט רחבה: Anine Bing | ג'ינס קצר: Forever 21 | בנדנה: Reformation