⇑ PLAY ME ⇑

חודש אוגוסט, הנודע בעיקר בזכות דביקותו, הגדיל ועשה וגם הדביק אותי לספה (כי למי יש כוח להתקיים בטמפרטורות האלה?). אמנם מרגיש כאילו לעולם לא ישוב להיות נעים בחוץ – בין כל גלי החום האלה – אבל אני אופטימית :-)

איך אופטימיות מתיישבת עם אאוטפיט שחור מכף רגל ועד ראש, בחום אוגוסט המדובר? הסוד, כרגיל, הוא באוורור ;-)

במהלך הקיץ, נעל שהיא לא כפכף נראית כעוף נדיר ברחובות העיר, אבל לצערי מאז שגנבו לי את זוג הכפכפים האהובות עלי (באחד הבקרים שהלכתי לגלוש) לא הצלחתי למצוא להם תחליף ראוי. אי לכך, כל הקיץ הסתובבתי עם נעליים שהן לא כפכפים – משל הייתי אדם רציני ובוגר. הנעליים שאני נועלת נבחרו בקפידה מתוך המבחר ב״שׁופרא״ דיזנגוף משתי סיבות:

1. כי הן סגורות אבל לא סגורות, ובכך גם מספקות איירור וגם מתכתבות עם החשש שלי להתחייב לדברים.
2. כי אני סאקרית לכל מה שכתוב עליו ג׳פרי קמפבל
   אני בן אדם הגיוני סה״כ :-)

שמלת הסרפן (המאד ישנה) שאני לובשת נרכשה בזמן שגרתי בלוס אנג׳לס, כמתנה מהאקס, בשביל להעלות חיוך על פרצוף התחת שהסתובבתי איתו רוב הזמן (כי שנאתי לגור שם). מצאתי אותה בארון לא מזמן, ומאז מחפשת (ואף מוצאת) הזדמנויות לנצל אותה. את חזיית המחוך רכשתי ממש לאחרונה, והחלטתי שהיא יפה מכדי להסתתר מתחת לבגדים, מספיק אטומה כדי לשמש כטופ – והופ: גם נחסכה ממני שכבת בגדים מיותרת וגם ייצרתי עוד הזדמנות להשוויץ בכך שטרחתי ללבוש חזיה. אמא שלי בטוח מתגאה בי כרגע :-)

מי יתן ומזגנים ילוו אותנו בכל צעד!  :lol:

♥♥♥

שמלה: L'ecole des femmes | מחוך: Petit Pois | נעליים: Jeffrey Campbell via Shoofra | תיק: Coach