כבר למעלה משנה שבעלי ואני מעלים את איביזה כיעד אופציונלי לחופשה, אך בוחרים בסוף בכיוון אחר – מסיבות כאלו ואחרות. הקיץ, כשהוזמנו לבקר באחוזה קסומה בצפון ספרד, החלטנו לנצל את המומנט ולהכניס לתכנית החופשה קפיצה קטנה לאיביזה. אנחנו כבר שם – לא נקפוץ על ההזדמנות?  ;-)

כשהזמנתי מלון, חיפשתי אופציות נעימות (לרוב המלונות באיביזה יש וייב חזק מאד של אילת בשלהי שנות ה90, אז ויתרתי מראש על השיק) בחוף טלמנקה – אזור מעט שקט יותר של האי (חששתי מהרעש והבלאגן שיהיה במלונות באזורים המסיבתיים יותר- כנראה שאני מזדקנת), לו רצועת חוף גדולה ונחמדה (חוף טלמנקה נחשב לחוף של Ibiza town) ולא מעט מלונות חמודים הנמצאים ממש על או בקרבת החוף.

מיד כשהגענו למלון, שכרנו קטנוע והחלטנו להכיר את האי על ידי נדידה בין החופים השונים. החוף הראשון שנסענו לחקור היה חוף d’En Bossa – החוף הגדול ביותר באי, המציע אינספור מועדוני חוף ומסעדות, פעילויות ספורט ימי יחד שלל עם אטרקציות לשעת שכרות, כדוגמת מכוניות מתנגשות. עברנו בין הביץ׳ קלאבס השונים – דרינק פה, דרינק שם – מוזיקה טובה, אבל הביץ׳ קלאב המוצלח ביותר הוא ללא ספק נאסאו ביץ׳ – גם טעים, גם נעים וגם הדיג׳ייאים המוצלחים ביותר ברצועה. כשהלילה יורד, מלון Ushuaia ההיסטרי מספק את הסחורה בגזרת המסיבות הלוהטות והפרועות.

לא רחוק מPlatja d'En Bossa, נמצאת רצועת חוף מרשימה בשם Las Salinas המציעה חופים יפים ובהירים עם מים צלולים, הגובלים ביער חורש מקסים. גם כאן, לאורך החוף יש לא מעט ביץ׳ קלאבז שונים – אנחנו התמקמנו בג׳וקי קלאב ונשנשנו פירות טעימים מתחת לשמשיה.

 לאיביזה יש קסם שקשה לתאר – אווירה של חופש מוחלט אשר מורגשת בכל שאיפה של אוויר – וכשהגענו לחוף Blue Marlin, התרגשתי כמו ילדה קטנה. כבר שנתיים בערך שאני שומעת בבית את תחנת הרדיו האינטרנטית שלהם ונהנית מכל רגע, אז אולי תגידו שאני קצת משוחדת – אבל זה ללא ספק היה החוף המועדף עלי ובהחלט המקום עם המוזיקה הכי משובחת. רצועת החוף עצמה יפיפיה, יוקרתית ומטופחת – גם כאן החולות בהירים והמים צלולים וקרירים, יש מיטות חוף מפנקות ואווירה רגועה וסקסית. פלוס נוסף בביץ׳ קלאב הזה הוא האוכל המוצלח מאד וכך גם השירות. והמוזיקה – הו! המוזיקה..

את העצירה האחרונה עשינו לא רחוק מהמלון – במסעדה מקסימה בשם Sa Punta המשקיפה על הים. אכלנו ארוחת צהריים מאוחרת ושתינו דרינק לפני שנפרדנו לשלום מאיביזה והמשכנו לפרק הבא בחופשה, אותו ניתן לכנות בחיבה: ״קוויקי ברצלונה״.

♣

שאלתם את עצמכם פעם מה אפשר להספיק ב24 שעות בברצלונה? כי אני שאלתי את עצמי, והחלטתי שלא לענות  ;-)

השהייה בברצלונה היתה ספונטנית – החלטנו לוותר על לילה אחד בקוסטה בראבה ולבלות יום (ולילה) בברצלונה, לפני שאנו שבים לארץ. השופינג בספרד לא ממש מעניין אותי (הסטייל לא מדבר אלי כלל וכלל) ובאתרי התיירות בעיר ביקרתי כבר, לכן נושא הביקור הוכרז כ״ללכת לאיבוד באזור הרובע הגותי״ – וכך עשינו: נתנו לעינינו לשוטט בין הסמטאות ולרגליים להוביל אותנו, וישבנו לשתות כוס יין ולטעום קצת טאפאס בכל מקום שנראה היה לנו נחמד – מבלי לתכנן מראש.

היות וחובבת גרפיטי אנוכי, לא יכולתי לפספס את היוזמה העסקית הישראלית הבאה:

עצה קטנה ממני – בקפיצה הבאה לברצלונה, תעשו לעצמכם טובה ואל תוותרו על ביקור בבובו. מדובר בקפה קטן (אחלה קפה, דרך אגב) וקונדיטוריה הצמודה אליו, המייצרת קינוחים שלא מהעולם הזה. אני חוזרת: קינוחים שלא מהעולם הזה! עוגת השוקולד שלהם אף זכתה בעבר בתואר ״עוגת השוקולד הטובה בעולם״, אבל נראה לי שכבר ייצרתי מספיק הייפ ואני מפחדת שתתאכזבו  ;-)

עד לנסיעה הבאה..

♥♥♥