לפני עשור כמעט, חברתי הטובה ואני גרמנו לכך שיווצר מצב בו אנו ״שומרות״ על דירת טריפלקס מטורפת בלב נווה צדק לכמה חודשים. בזמנו, על אף שחשבתי שנווה צדק יפה בצורה בלתי רגילה, גם חשבתי שהיא משעממת ובורגנית.
כיום, הייתי בשמחה תורמת כליה (כי בינינו, מי צריך שתיים?) בכדי לקבל לידי את אותו הטריפלקס ההיסטרי שאז הרגיש לי רחוק מדי מהמרכז, אבל לא בוכים על חלב שנשפך, נכון? ;-)

למזלי, נווה צדק מספיק קרובה לדירתנו בכדי שנוכל לדלג אליה בזריזות מדי שבת לבראנץ׳ טעים ונעים בבית השני שלנו – מסעדת דלאל  :-P
בשבת האחרונה לבשתי את מה שאני מכנה ״שמלת התה״ (כי אני מרגישה איתה כמו ליידי!) החדשה שלי מטנטי בקי, וניצלתי את השקט שהיה מסביב כדי להכניס ללו״ז כמה חיוכים למצלמה, לפני שאני מתפנה לנשנוש.

לבראנץ׳ עם החברים אני מגיעה בדרך כלל כבר אחרי אימון (בניגוד לרוב אוכלוסיית העולם, אני דווקא מאד אוהבת להתאמן בסופ״ש), כך שאין לי אפילו שמץ של רגשות אשם כשעוד לפני שאני בכלל מציצה בתפריט האוכל, אני מזמינה עוד דרינק (או שניים. או שלושה)  ;-)

נתראה בשבת?  ;-)

♥♥♥

שמלה: Tanti Becky | סנדלי עקב: Steve Madden | קלאץ׳: Kate Spade | צמידים: Inbar Shapira
לוקיישן: דלאל ומסביב  ;-)